סמינריון מחקרי

בסופו של התואר הראשון או בתואר שני ללא תזה, יתבקש הסטודנט לכתוב עבודה סמינריונית ולהשתמש, לשם כך, באחת מבין שתי האפשרויות: ביצוע סמינריון איכותני או סמינריון מחקרי.

מהו הסמינריון המחקרי? איזה צורך הוא משרת ומהם הדגשים שחשוב לשים אליהם לב בתהליך המחקר?

מהו סמינריון מחקרי?

הסמנריון המחקרי מתבסס על עובדות הניתנות להוכחה ועל נתונים מדעיים.

ככל שכמות הנתונים העומדת לרשות החוקר גדולה יותר, כך קל יותר להסיק מסקנות על השערת המחקר ועל תוצאותיו והן הופכות להיות מהימנות ובעלות תוקף.

אם לא ניתן להוכיח את הנחות היסוד של המחקר או לבצע ניתוחים סטטיסיטיים לגביו – הוא לא נחשב למחקר אמפירי.

שיטת מחקר היא האופן בו אוסף החוקר את הנתונים:

• עריכת סקרים /שאלונים / ראיונות סגורים– החוקר ינסח שאלון הרלוונטי להשערת המחקר ויעבירו בקרב קבוצת נבדקים גדולה (ורלוונטית, כמובן) ככל שניתן.
• מאגרי מידע קיימים – איסוף הנתונים לא חייב להתבצע באופן אקטיבי. ישנם מאגרי מידע קיימים ובהם נתונים מהימנים, דרכם יכול החוקר לקבל מידע רלוונטי למחקרו (למשל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). בנוסף, יכול החוקר להסתמך על ספרות מחקרית בנושא הנבדק, וממנה להסיק מסקנות (כמובן, הספרות צריכה להיות רחבת היקף) המיתרגמות למספרים.

לאחר שהחוקר אוסף את המידע, עליו לעבד את הנתונים בדרכים שונות (ביניהם eviews, SPSS ועוד).

סמינריון מחקרי מול איכותני

מחקר כמותי נוגע בחלק המדיד, הכמותי, של המידע, אך יחד עם זאת, הוא לא מסוגל להתעמת עם רגשות, תחושות או תהליכים נפשיים – פשוט מכיוון שזהו לא נתון מוחלט.

זהו ההבדל בין כתיבת סמינריון מחקרי לבין סמינריון איכותני – הראשון בוחן את נתוניו דרך כלים כמותיים ומנסה להשליך על תופעה רחבה וגורפת.

השני, בוחן אותם דרך כלים מעמיקים שאינם מתיימרים לנבא תופעות רחבות – אלא אך ורק את קבוצת הנבדקים הנחקרת.

מבנה הסמינריון המחקרי

הסמינריון המחקרי מחולק לשבעה פרקים עיקריים:

• מבוא (אופציונלי) – הרקע הכללי למחקר ומטרותיו
• סקירת ספרות ורקע מדעי – הבעיה או הסוגיה אותה מבקש החוקר לבדוק, בשילוב רקע ספרותי – מחקרי רלוונטי ותיאור המשתנים. לבסוף תגיע השערת המחקר.
• שיטה – האופן בו החוקר אוסף מידע, וכיצד (כמה נבדקים, דרכי קבלת המידע, כיצד נאספו הנתונים ועוד)
• ממצאים – מהם ממצאי המחקר? בפרק זה יביא החוקר את תוצאות המחקר, מבלי לפרט יתר על המידה (הפירוט יערך בפרק הבא – דיון).
• דיון – פירוט ממצאי המחקר ביחס ישיר להשערת המחקר ולסקירת הספרות. בסוף הפרק יגיעו המסקנות.
• מקורות – ביבליוגרפיה עליה נשען החוקר, מסודרת על פי כללי ה- APA.
• נספחים – כלל החומרים בהם השתמש החוקר במחקרו – למשל, עותק של שאלון.

דגשים לכתיבת סמינריון מחקרי

• אינטגרציה – על החוקר להקפיד על מבנה לוגי הגיוני ורהוט, גם אם מדובר באסופת נתונים יבשים, כדי ליצור מבנה זורם והרמוני.
• "משפך" – המחקר מוצג לקורא בצורת משפך – מהחלק הכללי והרחב של הסוגיה, אט אט, עד לסוגיה עצמה ולעצם השערת המחקר.
• קהילת נבדקים גדולה – על אף אילוציו של הסטודנט, עליו לנסות להגיע לכמה שיותר נבדקים או קבוצות מחקר כדי לקבל את התמונה הרחבה ביותר.

דוגמא לשימוש בכלי מחקר

את השימושים הפרקטיים של הסמינריון המחקרי ניתן להבין בעזרת מתן דוגמא.

אם נרצה, למשל, לבחון מהו הקשר בין מעצב אופנה פופולרי לבין איכות הבגדים שהוא מייצר, נוכל לבדוק זאת על ידי איסוף נתונים מקונים שונים (קונים ששמרו על הבגד) ובדיקה מה עלה "בגורל" הבגדים שרכשו לאורך זמן.

את הנתונים נוכל לעבד בכלים סטטיסטיים לדוגמת שאלוני דעת קהל ובקלות להגיע למסקנות בהתאם.

תרצו עזרה בכתיבת סמינריון מחקרי? סיוע אקדמאי בסמנריון, ייעוץ אקדמאי וכל עזרה נוספת – EZ-grade כאן בשבילכם!

מאגר סמינריונים לדוגמא – כתיבת עבודות סמינריון – כתיבת סמינריונים – סיוע בכתיבת מטלה אקדמית