בטרם נתחיל לכתוב את פרק המבוא לעבודתנו הסמינריונית, חשוב שנבין מהי מטרתו ומה התועלת שהוא מעניק לקוראים המעיינים במטלה האקדמית.
מטרת המבוא היא להציג את המחקר שאנו עורכים, כל זאת תוך שהוא מעניק סקירה על יעדי העבודה, על הנושא שיידון במהלך ראשי הפרקים, וכן במידה ומדובר בסמינריון מחקרי, הרי שהמבוא ימנה את שיטות המחקר וירמוז על התוצאות והדיון העתידי (אל לנו להתבלבל בין מבוא לבין סיכום שאכן דן באופן ישיר בתוצאות המחקר וחושף אותן לקורא).
בעת כתיבת הסמינריון, שלד העבודה אמנם קיים, והדרך ברורה לנו, אך איננו יודעים תמיד מה נפגוש בהמשך הדרך, ולאילו מסקנות ותובנות מחקריות נגיע בכל פרק ופרק.
על-כן, כל עוד העבודה עוד טרם נכתבה על פרקיה השונים לרבות פרק הסיכום, אנו ממליצים לכם להניח את שלב כתיבת המבוא לסוף. ומדוע?
הסיבה לכך היא שרק עם השלמת העבודה הסמינריונית, אז ורק אז, תדעו בדיוק מהם הממצאים שעלו בעבודה, את המסקנות ואת רוח הדברים כפי שהצגתם אותם פרק אחר פרק.
ניתן לתאר את המבוא כפרק ש’מכניס את הקוראים אל תוך האווירה’. והרי שאין דרך נכונה יותר לעשות זאת, אלא לאחר שכבר יש בידינו עבודה מוגמרת, מלוטשת ומוכנה.
המבוא איננו נועד להכביר במילים, ולרוב הוא ינוע בין עמוד לעמוד וחצי לכל היותר (תלוי בהנחיות המרצה).
עליכם להראות ענייניות, להפריד בין העיקר לטפל, ולהביא לקוראים שלכם את עיקרי הדברים תוך שאתם מציגים:
בהערת אגב: לכל אורכה של העבודה הסמינריונית, אתם תידרשו להפגין יכולת לכתיבה עניינית העוסקת בעיקר בלבד; יכולת לספק לקורא את עיקרי הדברים תוך עמידה במגבלת מילים ועמודים. זוהי סיבה נוספת מדוע מומלץ לכתוב את המבוא רק בסוף העבודה, זאת כיוון שכתיבתכם כבר תהיה מיומנת, משופשפת ומותאמת להנחיות הקורס.
שלבו בשלב המבוא הסבר על המחקר המקיף הקיים בתחום. איננו מתכוונים למחקר שלכם בו תעסקו בעבודה, כי אם לענף המחקרי בכללותו.
עם תום סקירת הענף המחקרי, תוכלו להסביר כיצד אתם מבקשים לתרום את חלקכם במחקר, כיצד אתם מבקשים לחדש ולספק זווית שונה מן הקיים.
כל פרק ופרק בעבודה הסמינריונית מהווה כמעין פיסת פאזל שאט אט יוצרת תמונה מלאה ושלמה לקורא – המענה על שאלת המחקר.
ראו בשלב המבוא כמעין ‘מבחן’ הבודק את מידת היכרותכם עם הפרקים שכתבתם לאורכו של הסמינריון.
בשלב זה, כחלק מכתיבת המבוא, יהיה עליכם לסקור כל פרק ולהציג את נושאיו הכלליים ומטרותיו.
מומלץ להסביר גם את אופן החלוקה לפרקים בו נקטתם; כך למשל, בעבודות מסוימות, יסביר הכותב כי בחר להפריד בין כל פרק ופרק על-בסיס תקופת זמן (בין עשורים שונים, בין תקופות שונות כגון תקופות שלטון שהתחלפו, לפני מלחמה, בזמן המלחמה ולאחריה וכיוצא בכך).
הקפידו שלא להציג את המסקנות והתוצאות מכל פרק, שכן זהו תפקידו של פרק הסיכום.
לאחר שכלל העבודה תיכתב, תוכלו לגבש פרספקטיבה ברורה יותר על הסיבות שדרבנו אתכם לכתוב את העבודה.
כל כותב וכותבת סמינריון, עורכים את המחקר מתוך הרצון לחדש, להביא נקודת מבט שונה ומרעננת על נושא מחקרי קיים, להתעמק ולפרט את נקודת מבטם לאורכם של הפרקים השונים.
יש לציין: המבוא איננו מוכרח לכלול בתוכו נימה אישית שכזאת, ועם זאת נהוג לסיים את מילות הפרק בשיקוף רצונו של הכותב במילים דוגמת: “מקווה אני כי עבודתי תספק לקורא הבנה נהירה באשר ל…”. בו-זמנית, זוהי הזדמנות עבורכם לספק הצצה אל מניעיכם האישיים במחקר.
איזי גרייד המרכז לסיוע לסטודנט מתמחה בכתיבת עבודות אקדמיות, ומציעה שירות מקיף החל מאיתור מקורות המחקר וניסוחה של שאלת המחקר, דרך כתיבת העבודה ועד לעריכתה ועימודה בהתאם לכל ההנחיות האקדמיות הנדרשות וכן ההנחיות הפרטניות בקורס.
בשירותינו ניתן להיעזר לכתיבת העבודה בכללותה, וכן עבור כתיבתם של פרקים פרטניים. בכל שאלה והתייעצות, נשמח לעמוד לשירותכם.
ניתן ליצור עמנו קשר טלפוני או להשאיר פניה באתר, ונשוב אליכם בהקדם.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
