הסמינריון הינו המטלה החשובה והמשמעותית ביותר אליה הסטודנטים נדרשים בשנתם האקדמית האחרונה לתואר.
מטרת הסמינריון לשקף את יכולותיהם של הסטודנטים לערוך מחקר אקדמי עצמאי, החל מהתוויית שאלת מחקר ואיתור מקורות מידע, דרך הסקת מסקנות והצגתן באופן כתוב וסדור הלכה למעשה ועד לעמידה בסטנדרטים האחידים הנהוגים בכל המוסדות האקדמיים בעולם.
עבור רבים, המטלה הסמינריונית מעוררת רתיעה, זאת לאור משאב הזמן הרב שהיא מצריכה, ההנחיות הקפדניות שלעתים אינן מובנות במלואן במבט ראשון וכן הצורך להקדיש זמן בלתי מבוטל למחקר ולתרגומו לכדי עבודה כתובה.
דרך אחת ‘לגמד את המפלצת’ עוברת בהיכרותנו עם שלד הסמינריון עצמו. בעת שנראה את כלל הדברים כתובים לנגד עינינו, הרי שיש בכך כדי לעשות עבורנו סדר רב, ולאפשר לנו לעשות ולו את הצעד הראשון.
את הסמינריון ניתן להפריד לשתי קטגוריות: סמינריון עיוני וסמינריון מחקרי.
הסמינריון העיוני מצריך מן הסטודנטים לחפש אחר מקורות מידע כתובים (אם כי לעתים גם ניתן לשלב מקורות וויזואליים דוגמת תוכניות וסרטונים), ומיזוג המאמרים לעבודה מקורית ובאופן שיענה על שאלת המחקר בצורה מסודרת וברורה.
הסמינריון המחקרי כשמו כן הוא, והוא נסמך על שיטות מחקר אותן הסטודנטים צריכים ליישם על מנת שיגבשו את המסקנות הנדרשות. העבודה המחקרית מתחלקת לשתי מטלות סמינריוניות האחת איכותנית, קרי סמינריון המתבסס על שיטות מחקר כגון תצפיות וראיונות, וכמותני קרי סמינריון המתבסס על ניתוח סטטיסטי דוגמת שאלונים.
על פתיח זה שקדנו תחילה, לאור העובדה שישנו הבדל בין שלד הסמינריון המחקרי לבין שלד הסמינריון העיוני.
מטרת המבוא היא לאפשר לקורא להבין מה אנו מבקשים לחקור, מדוע בחרנו בנושא זה ובאיזה אופן הוא נשא חן בעינינו וכן ניתן להציג את הנושא ממעוף הציפור.
במילים אחרות, המבוא ‘מכניס את הקורא אל תוך האווירה’ ומספק לו נקודת פתיחה ראשונית.
לעומתו, סיכום נועד לתמצת את עיקרי הדברים שהובאו לאורכם של ראשי הפרקים בעבודה. בעוד שהמבוא איננו עונה על הדברים או ‘מסגיר’ את מה שנאמר בראשי הפרקים, הסיכום מספק מסגור יעיל וענייני.
מטרת התקציר היא להביא לקורא את עיקריה של המטלה הסמינריונית באופן תמציתי וענייני. נאמר להבהיר לקורא את מטרת ונושא העבודה.
מטרת המבוא תהיה לדון בנושא בהרחבה, למנות את הסיבות שהובילו את הכותב/ת לכתוב את העבודה ולחקור את הנושא, להציג את ה’אווירה הכללית’ שלתוכה העבודה נכנסת (למשל תקופה היסטורית שבתחומיה שאלת המחקר מתקיימת).
כמו-כן בעוד שהתקציר יתפרש על פני פסקה עד 2 פסקאות, המבוא יכול להתפרש על עמוד שלם ואף שני עמודים (תלוי בהנחיות המרצה).
בהתאם להנחיות המרצה וכן בהתאם לאופייה של העבודה.
כך למשל בעבודות סמינריוניות מחקריות, נצרף לפרק הנספחים את השאלונים שערכנו, את התמלול של הראיונות שנערכו עבור כתיבת המטלה, מסמכים שונים שמולאו וכיוצא בכך.
בכללותו, עמוד הנספחים יכלול כלי מחקר, שאלונים ונתונים גולמיים שונים שמהם הפקנו מסקנות שתרמו לדיון.
הוא גם יכול לכלול מסמכים דוגמת קטעי מקורות ומפות.
איזי גרייד המרכז לסיוע לסטודנט מתמחה בכתיבת עבודות אקדמיות, ומספק ליווי מקצועי ומעשי בכל שלבי העבודה החל מגיבוש שאלת המחקר ואיסוף מקורות המידע, דרך כתיבת העבודה ועד להכנתה בהתאם לכל כלל האקדמיה.
בכל שאלה והתייעצות, אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר טלפוני או להשאיר פניה באתר.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
