המרכז לסיוע לסטודנט
כל סטודנט בתואר הראשון או השני מגיע לאחת מהנקודות הקריטיות בתואר: כתיבת עבודה סמינריונית או בשמה הכולל יותר כתיבת עבודה אקדמית (הכוללת בתוכה סמינריון, פרו-סמינריון ורפרט). ב-Ez Grade נשמח להציע לכם שירות מקצועי לכתיבת ועריכת סמינריון במלואה.
תוכן מקורי במלואו, ועמידה בכל הדרישות האקדמיות לרבות הדרישות הפרטניות מטעם המרצה.
ישנם סטודנטים שמתמודדים עם המחקר / כתיבת סמינריון ללא קושי.
יש את אלו שברור להם מה הם רוצים שיהיה כתוב בעבודת הגמר, מהיכן לדלות אינפורמציה לעבודת סמנריון וכיצד לעבד אותה – ויש אחרים, שמוצאים כתיבת עבודת סמינריון כמעכבת.
הימים הופכים לשבועות והשבועות לחודשים – והם עדיין לא מצליחים להמשיך להתקדם בעבודה מעבר לשאלת המחקר הראשונית בכתיבת עבודות סמינריוניות.
אין ספק שהקונפליקט בין הרצון להגיש עבודת גמר משביעת רצון ולהצליח בתואר שבחרו לבין הקושי המתגלה בפועל בכתיבת עבודות אקדמיות עשויים לגרום לייאוש ותסכול לא מועטים בקרב הסטודנט.
תוכן העבודה הינו 100% מקורי.
עבודת הסמינריון הינה המטלה האקדמית הנדרשת כחלק מסיומו של קורס סמינר. ישנם שני סוגי סמינריון:
זו למעשה ההתנסות הראשונה של הסטודנטים בביצוע מחקר עצמאי.
חשוב לציין כי התהליך הנדרש לכתיבת הסמינריון ישתנה בהתאם לאופיו:
האם מדובר במטלה סמינריונית איכותנית, כמותית? (יש לציין כי הן איכותני והן כמותי עונים על השם 'סמינריון מחקרי')
או שמא מטלה עיונית?
ישנם הבדלים מהותיים בין אלו לאלו.
הצעת המחקר היא שלד העבודה, היא זו שסוללת את המשך דרכנו.
הצעת המחקר בסמינריון עיוני כוללת את הנושא, שאלת המחקר, מטרתו, הרציונל, ראשי פרקים וסקר ספרות קצר שבדרך כלל מבוסס על 5 מאמרים מ-5 השנים האחרונות.
בסמינריון מחקרי (כמותי/איכותני) היא כוללת שיטת מחקר ואישור המודל / התמות הרלוונטיות.
כמו-כן, המשותף בין קורסי הסמינר על סוגיהם, הוא בכך שהדרישות אמנם עומדות באמות המידה האקדמיות הגלובליות, אך לצידן מתלוות דרישות פרטניות מטעם המרצה.
יתרה מזאת, ניסיוננו מלמד אותנו אף שגם אם מדובר בקורס זהה המועבר באותו המוסד האקדמי; הרי שהדרישות עשויות להשתנות בהתאם למרצה המתחלף משנה לשנה.
באיזי גרייד אנו מקפידים לאפיין בקפידה יתרה את הדרישות הפרטניות המועברות על-ידי המרצה. כל קו מנחה ולו הקטן ביותר, סולל את הדרך אל עבר הציון הרצוי (ומעבר לו).
נדגיש שבאומרנו 'מחקרי' הרי שמדובר במושג הכולל הן את הסמינריון הכמותי והן את מקבילו האיכותני. זאת על אף שיטות המחקר השונות.
המבנה כולל:
הדיון שבסוף המטלה האקדמית הוא חלק מרתק ובד בבד חיוני, שכן הוא עורך השוואה ודיון בין המחקרים שלנו בפועל לבין הממצאים מן הספרות המחקרית.
את מבנה הסמינריון העיוני ניתן לתאר כמעין סקירת ספרות כשהוא כולל מבוא, ראשי פרקים ולסיום דיון ומסקנות.
יש לציין כי ישנם יוצאים מן הכלל בנוף העיוני: כך למשל בסמינריונים בהיסטוריה, ארכיאולוגיה, תנ"ך, מקרא ותלמוד, ייתכן ונשלב שיטות מחקר לצד מיזוג מאמרים.
לרגע נסכם, ונציין בקצרה את מבנה העבודה:
סוג הפרק | משמעות הפרק |
מתאר את הרקע לנושא העבודה, מטרות המחקר, והשאלות המחקריות המרכזיות. | |
סוקרת את המחקרים הקודמים שנעשו בתחום, מציגה את המושגים המרכזיים והתיאוריות הקשורות לנושא. | |
מתארת את שיטות המחקר, הכלים בהם נעשה שימוש לאיסוף הנתונים, ודרכי הניתוח של הנתונים. | |
תוצאות | מציגה את הממצאים העיקריים של המחקר בצורה ברורה ומפורטת. |
מנתחת את התוצאות בהשוואה לסקירת הספרות, בוחנת את המשמעויות של הממצאים ומציעה הסברים. | |
מסקנה | מסכמת את הממצאים העיקריים, מציגה את ההשלכות של המחקר ומציעה כיווני מחקר עתידיים. |
נספחים | כוללים מידע נוסף ותומך שאינו חלק מהטקסט העיקרי כמו טבלאות נתונים, שאלונים או מסמכים רלוונטיים. |
רשימת כל המקורות הספרותיים בהם נעשה שימוש במהלך העבודה לפי כללי ציטוט מקובלים. | |
תקציר | סיכום קצר של העבודה הכוללת את המטרות, המתודולוגיה, התוצאות והמסקנות העיקריות. |
היקפה של העבודה משתנה בהתאם לדרישות המרצה.
ניתן לומר כי הטווח נע בין 15 עמודי תוכן ועד ל-40 עמודי תוכן לכל היותר.
הממוצע מניסיוננו הוא שעבודות סמינריוניות נעות בין 20 ל-25 עמודי תוכן.
מומלץ לתור אחר נושא עדכני, נושא ובו נתקשה למצוא עליו מחקרים קודמים. הבאת החידוש, או נתאר זאת בתור 'רוח מרעננת' בעבודת הסמינריון, יכולה לעשות את ההבדל בין ציון טוב לבין ציון מעולה.
תשובתנו כאן אמנם תקפה בעיקר עבור סמינריונים מחקריים, אך אם אתם עתידים להגיש סמינריון עיוני העוסק בנושאים היסטוריים, הרי שגם כאן ניתן למצוא שאלות מחקריות שטרם נידונו באריכות קודם לכן.
סקירת הספרות מוכרחה להיות משפכית, מסקירה כללית של הנושא ובהדרגה לסקירה שיורדת אל הרזולוציות של שאלת המחקר.
חשוב שלא להקל ראש בנושא זה. הורדה בציון בשל 'כשל טכני' היא ברת-מניעה.
יש לכתוב את העבודה בכפוף לכללי הציטוט APA הנפוצים. יש לציין כי ייתכן גם שנדרש לכללי MLA או כללי הציטוט על-פי שיקגו (תקף למדעי הרוח).
בסמינריונים מחקריים, כתיבה רהוטה ותקנית המגובה היטב, המלצות למחקר המשך, הכרה במגבלות המחקר הקיים והצגת בקיאות בנושא המחקרי – זהו המפתח להצלחה.
בסמירניונים עיוניים הרי שכתיבה אינטגרטיבית משפכית הנוגעת בנושאים מן הכלל ועד לרזולוציות הקטנות ביותר. ככל שנדע למזג בין המאמרים באופן יצירתי, ככל שנדע לענות על השאלה תוך הסתמכות על מקורות שונים שגובשו יחדיו, כך נגיע לתוצר מוגמר ואיכותי.
ניסיוננו אל מול סטודנטים מתוך קשת רחבה של נושאים אקדמיים שונים, מלמד כי האתגר הרב ביותר ניכר באיסוף מאמרים, בסקירה אינטגרטיבית, ניתוח הממצאים וכמובן בכתיבה עצמה שלעתים עלולה להיתקל ב'מחסום כתיבה' או השראה.
השירות של איזי גרייד חולש על פני כל שלבי כתיבת העבודה הסמינריונית.
אנו מלווים אתכם מגיבוש הנושא ושאלת המחקר, דרך איסוף מקורות המידע ושיטות המחקר, הכנת ראיונות, תצפיות ושאלונים, כתיבת העבודה והכנתה על-בסיס כל הקריטריונים הנדרשים ממבוא, דרך גוף העבודה ועד לביבליוגרפיה.
אך מה זה אומר למעשה, וכיצד הליווי נראה? הוא פוגש אתכם בכל שלב ושלב בכתיבתה של העבודה:
עמוד הכולל בין 10 ל-15 שורות לכלל היותר (כשליש עד חצי עמוד), ובו הוא מפרט למה חקרנו את הנושא, מהיכן לקחנו את המודל ומהן התוצאות.
זהו עמוד המבהיר את עיקרי הדברים.
אנו אמנם מציינים את התקציב כבר עתה, כיוון שזהו גם מקומו בסמינריון, אך נציין כי הוא ייכתב עם סיומה של העבודה שכן הוא מהווה סיכום.
מעין עמוד בריף מידע לקורא המספר על הנושא בכללותו, המסביר את נקודת מבטנו ואת החלטנו לבצע את המחקר.
מדוע נושא מחקרי זה רלוונטי עבורנו, ומשם לגלוש אט אט אל תוך נושאיה של העבודה.
סקירת הספרות כשמה כן היא, והיא סוקרת את כלל המאמרים הרלוונטיים עבור כתיבתו של הסמינריון.
מטרתה של סקירת הספרות היא לאפשר לכל אדם המעיין בעבודה, גם אם הוא איננו בקיא בנושא המדובר, להבין היכן התחום עומד, מה חקרו ומה עשו עד כה.
סקירת הספרות צריכה להיעשות בצורה אינטגרטיבית ומשפכית; כלומר להתחיל מן הנושא הכללי (מה אנחנו חוקרים למעשה), ומשם אט אט לרדת אל שאלת המחקר ולשפוך אור לקורא על המחקר ומחקרים דומים וקודמים שנעשו.
בנוסף, סקירת הספרות תדון במגבלות המחקר.
חלק זה בעבודה תקף לסמינריון מחקרי, וחשוב לציין כי הוא איננו קיים במודל העיוני.
שיטת המחקר מפרט את הכלי המחקרי בו אנו משתמשים, אם זהו שאלון, ראיון או מודל סטטיסטי.
בשלב זה, אנו מסבירים מדוע בחרנו בתמות אלו, באוכלוסיית מחקר כזו או אחרת, למי הראיונות שנערוך יהיו מופנים וכיוצא בזאת.
אם מדובר בסמינריון כמותי לשם הדוגמה, הרי שנסביר את המודל הסטטיסטי, את המשתנים שהוגדרו. או לחילופין את השאלון שנרכיב.
הפירוט הוא הכרחי וחיוני למען עבודה סמינריונית מוצלחת.
פרק אותו אנו נוהגים לתאר כטכני למדי.
פרק הנכון אך ורק לסמינריונים מחקריים.
בפרק הממצאים אנו למעשה מספרים מה התגלה במחקר.
אם מדובר בסמינריון כמותי, הרי שפרק זה יהא מבוסס בעיקרו על סטטיסטיקה.
אם מדובר בסמינריון איכותני, הרי שבפרק זה נתאר לקוראים את מה שהתגלה במחקר.
חשוב לציין שהן בכמותי והן באיכותני, לא ננתח את התוצאות בשלב הממצאים.
מן הפרקים החשובים והקריטיים ביותר בעבודת הסמינריון.
זהו הפרק בו אנו עונים על שאלת המחקר ומשמעותה למחקר האקדמי.
במעמד זה, מציג החוקר את המסקנות אליהן הגיע בתום המחקר.
בנוסף, ייערך דיון במחקר, בתוצאותיו והשפעותיו.
ניתן בהחלט לתארו כמעין 'סגירת מעגל' העונה על כל השאלות והיעדים שנידונו בפרק המבוא.
ופרק הדיון כמו שאמרתי לך זה לוקח השוואה בין הממצאים שלנו במחקר בפועל לבין הממצאים בספרות המחקרית.
נשמח לספק לכם שירות מקצועי בכל שלב ושלב כשבסיומו תופק עבודה סמינריונית איכותית ומקורית.
שמחים להציע מגוון עבודות סמינריון לדוגמה להתרשמותכם.
בנוסף ניתן להקליק כאן ולמצוא עוד שפע של עבודות סמינרניונות נוספות שכתבנו.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.