שיטה

שיטה (מתודולוגיה)
כתיבת עבודה?
אנחנו הכתובת

מטרתו של פרק השיטה (מתודולוגיה) היא לתאר עבור מי שקורא את העבודה שלכם בדיוק איך את המחקר על מנת שיהיה אפשר לשחזר אותה ולהבין איך בדקתם את שאלת המחקר.

בפרק זה אתם לא נדרשים להסביר תיאוריות כמו בסקירת הספרות או להביע דעה ולנתח ממצאים כמו בפרק הדיון ולכן הכתיבה בו תהיה יותר טכנית, קצרה, ממוקדת ומבוססת על מבנה אחיד.

עם זאת, יכולים להיות הבדלים קטנים בין מרצים ובין קורסים לכן רצוי לשלוח למרצים שלכם מייל במהלך העבודה כדי לראות שאתם בכיוון ולהיעזר בדגשים שאתם מקבלים במצגות.

אופן העבודה

במחקרים מבוססי סקרים ושאלונים הנענים על ידי מספר גדול של משתתפים, פרק השיטה מסודר בהיגיון מסוים אשר נועד לתאר לקורא את התהליך שעברתם במהלך איסוף הנתונים למחקר עד השלב שבו הגעתם לממצאים (אשר יופיעו בפרק אחר).

באופן כללי, הוא מחולק לשלושה תתי פרקים בסדר הבא: משתתפים, כלים והליך. כעת יפורט על כל אחד:

תת פרק משתתפים

חלק זה נקרא גם “מדגם” או “נבדקים” ומתאר בצורה טכנית וממוקדת מה המאפיינים של המדגם בו השתמשתם לצורך המחקר.

בנוסף, עליכם לרשום גם את אוכלוסיית המחקר – כלומר הקבוצה ממנה נגזר המדגם.

לרוב זה יהיה אזרחי מדינת ישראל (או אם התמקדתם בקבוצה מסוימת אז סטודנטים במדינת ישראל, תלמידים וכדומה).

חשוב מאוד לא לבצע פרשנות לנתונים אלא לכתוב אותם כפי שהם.

התיאור מתבסס על המשתנים הדמוגרפים שנמדדו בשאלון ועבור כל משתנה עליכם לכתוב נתונים בהתאם לסולם המדידה שלו:

  • משתנה שמי – התפלגות באחוזים, משתנה סדר – חציון וטווח
  • משתני רווח ומנה – ממוצע וסטיית תקן.

את המידע הזה אתם מקבלים דרך ניתוח הנתונים בתוכנת SPSS אבל אתם לא כותבים אותם בטבלאות בפרק השיטה אלא כותבים את תת פרק המשתתפים כפסקה בה מופיעים כל הנתונים הדמוגרפיים. 

דוגמא לתת פרק משתתפים:  

אוכלוסיית המחקר הייתה אזרחי מדינת ישראל מעל גיל 18 וממנה נגזר המדגם שכלל 100 משתתפים מתוכם 43 בנים (43%) ו-57 בנות (57%) שהיו במהלך תקופת לימודיהם באוניברסיטה.

80 היו יהודים (80%) בעוד ש-20% היו מוסלמים (20%). באשר לרמת הדתיות של המשתתפים, 2  מתוכם אתאיסטים (2%), 40 העידו שהינם חילונים (40%), 38 אמרו שהם מסורתיים (38%) ו-20 הגדירו עצמם כחרדים (20%). 40 מבין המשתתפים חיו בדרום הארץ (40%), 50 התגוררו במרכז (50%), ו-10 התגוררו בצפון (10%).

גיל הנבדקים הממוצע היה 26.85 שנים עם סטיית תקן של 1.32. מחצית מהנשאלים היו בעלי תואר ראשון ומעלה ומחציתם לא הגיעו לרמת השכלה זו. טווח רמות ההשכלה במדגם נע בין “פחות מ-12 לימוד” ל-“פרופסור/ית”.

הסבר: ניתן לראות שהפסקה נפתחת במספר הכולל של המשתתפים ואז תיאור נתונים לפי רמת המדידה של המשתנה: מגדר, דת, מקום מגורים ורמת דתיות (אשר יכולה להיחשב גם משתנה סדר וגם כמשתנה שמי) הם משתנים שמיים ולכן הוצגה ההתפלגות באחוזים, המשתנה גיל הינו מסולם מנה ולכן הוצגו ממוצע וסטיית תקן.

השכלה על פי תארים כמו במקרה זה הינה משתנה סדר ולכן הוצגו חציון וטווח. אם היא הייתה נמדדת בשנות השכלה זה היה גם כן מסולם מנה והיו מוצגים ממוצע וסטיית תקן.

דגש חשוב: לנוחותכם עדיף להימנע משימוש במשתנים דמוגרפים מסוג סדר ולהשתמש רק בשמי מול רווח/מנה לכן תתאימו את השאלות בשאלון מראש כך שלא תקבלו משתנים מסולם זה.

נקודות נוספות:

בחלק זה אתם צריכים לכתוב פסקה אחת (אפשר גם שתיים) שיכללו את כל הנתונים הדמוגרפים של המדגם.

אתם צריכים לענות על שאלות כמו “מי השתתף במחקר, מה מאפיין אותו, מה אוכלוסיית המחקר, כמה משתתפים היו” ועוד, אך לעשות זאת בצורה רציפה ולא כרשימת נתונים.

לכן בחלק זה אתם אמורים לכתוב הרבה מספרים ונתונים בהתאם לסולם המדידה של המשתנה אך כאמור לא לתת פרשנות לנתונים אלא לכתוב אותם כפי שהופיעו.

תת פרק כלי המחקר:

בחלק זה יופיע האופן בו מדדתם את משתני המחקר (גם הבלתי תלויים וגם התלוי), או במילים פשוטות – השאלונים השונים בהם השתמשתם כדי ליצור את שאלון המחקר שלכם.

הוא יתחיל בפסקה קצרה וכללית המסבירה את מערך המחקר (במחקר כמותני זה יהיה שאלון) ומתארת את החלקים השונים של השאלון והאופן בו מולא.

לאחר מכן, לכל משתנה תהיה פסקה נפרדת בו מפורט השאלון הרלוונטי אליו. פירוט זה חוזר על עצמו, כולל תמיד את אותו מידע.

רצוי לכתוב בסדר הבא – שם השאלון, הפניה ביבליוגרפית, מספר השאלות בו, מספר התשובות האפשריות לכל שאלה, מידת המהימנות שהתקבלה (לא בכל העבודות, תלוי אם חומר זה נלמד בקורס), האופן בו אתם קידדתם את התשובות ויצרתם קטגוריות, ולבסוף דוגמא לשאלה אחת מתוך השאלון.

בנוסף, אתם צריכים לשים לב האם יש פריטים הפוכים – כלומר שאלות בהן המשמעות של הציון מבטא תכונה הפוכה ביחס לשאר השאלות.

לדוגמא, אם העברתם שאלון על שביעות רצון מהחיים, שבו הציון 5 (הכי גבוה) מבטא שביעות רצון גבוהה וישנה שאלה בה 5 מבטא אי שביעות רצון עליכם לבצע “היפוך סקאלה” בSPSS ולציין זאת בתת פרק כלי המחקר אחרי המהימנות).

דוגמא לתת פרק כלי המחקר:

פסקה ראשונה כללית: “מערך המחקר הנוכחי היה כמותני והתבסס על שאלון לדיווח עצמי שמילאו המשתתפים. הוא התחלק לשלושה חלקים: הראשון כלל שאלות דמוגרפיות שבדקו מגדר, השכלה ,גיל, דת, מידת דתיות ומקום מגורים. חלק שני נגע להיגדים בקשר לשביעות רצון מהחיים, והשלישי אשר בחן את מעורבותם החברתית של הנשאלים“. 

הסבר – המשפט הראשון מסביר כמה חלקים יש בשאלון ומי מילא אותו ולאחר מכן הסבר על המשתנה הנמדד בכל חלק.

דגשים חשובים: תת פרק כלי המחקר כמו כל פרק השיטה נכתב בלשון עבר ובגוף שלישי – לעולם לא כותבים “אני בדקתי” או “השאלון מודד” אלא “בחלק זה נבחנו” או “השאלון בדק”

פסקה שניה ממוקדת משתנה: שביעות רצון מהחיים נמדדה באמצעות ה–Satisfaction Questionnaire  ( .(Cohen, 2030בשאלון זה היו 20 היגדים בהם המשתתפים נתבקשו לסמן על סקאלה בין 1 ל-5 עד כמה ההיגד מתאים להם באופן אישי. הערך 1 ביטא אי התאמה כלל ו-5 ביטא התאמה מלאה. מהימנות אלפא קרונבאך במחקר הנוכחי של משתנה זה הייתה 0.82 ולא היו היגדים הפוכים. דוגמא לפריט מהשאלון: “עד כמה המשפט הבא מתאים לך: “אני נהנה ללכת לעבודה”. הציון הסופי בנוגע למשתנה זה חושב על ידי סכימה של כל הפריטים בחלק זה בשאלון ולאחר מכן יצירת קטגוריות שוות גודל למעט הקטגוריה האחרונה בה היו 21 ערכים במקום 20. עבור כל נשאל התקבל ציון בטווח ערכים בין 20 ל-100, אלו הומרו בהמשך לקטגוריות שערכן 1 עד 4 על פי סולם ליקרט. בסופו של דבר כל הנשאלים קיבלו ציון על סקאלה זו בנוגע למשתנה “שביעות רצון מהחיים”.

הסבר– הפסקה נפתחת בשם השאלון והפניה ביבליוגרפית, אחריה מספר הפריטים (נקראים גם היגדים/שאלות) והסקאלה עליה המשתתפים היו צריכים לדרג עם הסבר על הכיוון שלה כלומר מה המשמעות של ציון גבוה/נמוך. לאחר מכן נכתבה מידת המהימנות, התייחסות להיגדים הפוכים ודוגמא לשאלה. לאחר ההסבר על השאלון עצמו, ישנו פירוט על האופן בו התקבל ציון מתוך סכימה של כלל התשובות וחלוקה לפי סולם ליקרט. 

פסקה שלישית ממוקדת משתנה: המשתנה “מעורבות חברתית” נמדד באמצעות חלקים מהשאלון Social participation ((Levy, 2030. שאלון זה כלל במקור 15 היגדים הנוגעים למעורבות חברתית של הנחקרים, לצורך המחקר נופו היגדים שאינם רלוונטיים לאוכלוסיית המחקר כך שלבסוף נותרו 10 פריטים הנמדדים על סקאלה בין 1 ל-5 כש-1 מבטא אי הזדהות של הנשאל עם הפריט ו-5 מבטא הזדהות מלאה. שני פריטים נמדדו הפוך ובוצע להם היפוך סקאלה – “איני תורם/ת לארגוני צדקה”, “בזמני הפנוי אני נמצא/ת לבד לרוב” כיוון שאלו עוסקים בהימנעות ממעורבות חברתית בעוד ששאר הפריטים בשאלון נגעו ללקיחת חלק בפעילויות מעורבות חברתית. מהימנות אלפא קרונבאך של השאלון במחקר זה הייתה 0.88. דוגמא לפריט: “עד כמה המשפט הבא מאפיין אותך: “אכפת לי מהזולת”. הציון הסופי בנוגע למשתנה זה חושב גם כן על ידי חיבור הציונים של הפריטים הרלוונטיים בשאלון ולאחר מכן יצירת קטגוריות שוות גודל (למעט הקטגוריה האחרונה בה היו 11 ערכים ולא 10) –  עבור כל נשאל חושב בוצעה גם כן סכימה של כל התשובות בשאלון כך שהתקבלו ערכים בין 10 ל-50, אלו הומרו בהמשך לקטגוריות שערכן 1 עד 4. בסופו של דבר כל הנשאלים קיבלו ציון על סקאלה זו בנוגע למשתנה “מעורבות חברתית”.

הסבר: בפסקה הנוכחית ניתן לראות שנופו חלק מהפריטים מהשאלון המקורי בגלל שלא התאימו לאוכלוסיית המחקר – מצב כזה קורה בו השאלון נכתב עבור קבוצה מסוימת (מבוגרים, צעירים, גברים, נשים וכדומה) ואתם מתמקדים בקבוצה אחרת לכן יכול להיות שחלק מהפריטים אינם רלוונטיים.

במצב כזה רצוי לפנות למרצה ולעדכן אותו שתורידו שאלות מסוימות, אך לא לעשות זאת על דעת עצמכם כדי להימנע מפגיעה בציון. בפסקה השלישית גם מדובר על כך שבוצע היפוך סקאלה לפריטים בהם זה נדרש בהתאם למה שהוסבר קודם לכן.

איך יוצרים קטגוריות למשתנה (שלב הכרחי בביצוע סמינריון כמותני):

תמיד כשתעשו סמינריון כמותני תצטרכו לקחת תשובות על כמה שאלות וליצור מהם משתנה אחד. אם נסתכל בדוגמא הנוגעת לשביעות רצון מהחיים נראה שעל סמך 20 היגדים בשאלון נוצר בסוף משתנה אחד בעל מספר קטגוריות. קטגוריה במקרה זה היא טווח של ציונים בכלל השאלות המבטא ציון 1 במשתנה “שביעות רצון מהחיים”. לדוגמא, כל מי שקיבל ציון בין 20 ל-39 במילוי כל השאלות בשאלון, יקבל את הערך 1 במשתנה “שביעות רצון מהחיים”. לכן חשוב לדעת איך ליצור קטגוריות בצורה נכונה.

מספר הקטגוריות והגודל של כל אחת מהן נקבע על ידכם והוא תלוי במספר השאלות וטווח הציונים בשאלון, מקובל לחלק ל-4 או 5 קטגוריות על פי הנוסחא הבאה: A=-+ 1  B

A= רוחב הקטגוריה

B = מספר הקטגוריות הרצוי

Max = הציון הכי גבוה שניתן לקבל בשאלון

Min  = הציון הכי נמוך שניתן לקבל בשאלון

אם A שווה למספר לא שלם יש לעגל אותו.  

בדוגמא של המשתנה “מעורבות חברתית”: מספר הקטגוריות הרצוי היה 4 לכן המשוואה היא A=-+ 1  4 ניתן לראות ש-A יצא 10.25 לכן נעגל ל-10 וניצור את הקטגוריות כשבכל אחת יהיו עשרה ערכים – הראשונה תהיה 10-19, השניה 20-29, השלישית 30-39 והרביעית 40-50. בגלל שיצא מספר לא שלם בנוסחא הקטגוריות אינן שוות וזה בסדר אך צריך לציין את זה בפרק כלי המחקר. חובה גם לוודא שאין חפיפה בין הקטגוריות.

נקודות נוספות בנוגע לכלי המחקר:

כאמור פרק זה מתאר את האמצעים בהם השתמשתם לביצוע המחקר. הפסקאות שנכתבו לדוגמא יכולות להוות עבורכם תבנית שניתן להסתמך עליה ולשנות את הנתונים אך לשמור את הניסוח. בנוסף, עדיף להיעזר במרצים שלכם למציאת שאלונים ולשלוח להם אותם לאישור על מנת לוודא שנעזרתם בכלי נכון. רצוי גם להיעזר בתדריך לכתיבת סמינריון (במידה וקיבלתם במסגרת קורס מסוים) ולהיצמד לדגשים שכתובים בו. בסוף העבודה אחרי הביבליוגרפיה, עליכם גם לכתוב את שאלון המחקר במלואו תחת פרק “נספחים”.

תת פרק הליך המחקר

תת פרק הליך המחקר מתאר את האופן בו נאספו הנתונים ונהפכו למשתני המחקר. גם כאן הכתיבה היא ממוקדת וקצרה כך שאתם לא צריכים להיעזר בנתונים או בהפניות ביבליוגרפיות כמו בפרקי הכלים והמשתתפים אלא לתאר בדיוק כיצד אספתם את הנתונים ומה עשיתם איתם. גם כאן הכתיבה תהיה בגוף שלישי, יש להתייחס גם להנחיות ומידע שניתן למשתתפים כמו שמירה על אנונימיות, מילוי בצורה רציפה ובתשומת לב וכדומה.

מושג שחייב להופיע הוא סוג הדגימה, היא יכולה להיות הסתברותית או בלתי הסתברותית ובעבודות סמינריון היא כמעט תמיד בלתי הסתברותית לכן תניחו שגם אצלכם זה כך. רצוי לפתוח את תת הפרק עם סוג הדגימה (בלתי הסתברותית כאמור) ולאחר מכן לרשום האם זו הייתה דגימת נוחות, כדור שלג, מתנדבים וכו’. אם אינכם בטוחים רצוי לשאול את המרצה כיצד לסווג את הדגימה שלכם. כמו כן, בחלק זה צריך גם להופיע האופן בו העברתם את השאלונים (בין אם באופן פיזי, במייל או בכל אפשרות אחרת).

אין דרך נכונה יותר או פחות ולכן זה לא משנה כיצד העברתם אותם אבל צריך לציין זאת. על מנת ליצור קישור בין תת פרק ההליך שחותם את פרק השיטה, ובין פרק הממצאים שיבוא אחריו, כדאי לסיים אותו במשפט הנוגע לעיבוד הנתונים בתוכנת SPSS (או כל תוכנה אחרת בה השתמשתם) וביצוע ניתוחים סטטיסטיים לטובת מענה על שאלת המחקר. אין צורך לפרט באופן ספציפי כל הליך שתעשו בתוכנה אבל כן רצוי להתייחס לשימוש בה.

דוגמא לתת פרק הליך המחקר

“המשתתפים במחקר הנוכחי נדגמו בשיטה בלתי הסתברותית מסוג כדור שלג כיוון שהחוקר העביר את השאלון תחילה למכריו והם העבירו אותו הלאה לחברים שלהם עד שנאספו מספיק נתונים. הוא הועבר באמצעות הדואר האלקטרונים למתנדבים שהסכימו להשתתף והם נתבקשו למלא אותו במקום שקט ללא הפרעות, בנוסף הוסברה להם מטרת המחקר כמו גם העובדה שזהותם תישאר אנונימית והם יכולים לענות בכנות מבלי לחשוש. השאלונים מולאו באמצעות הטלפון הסלולארי או המחשב של המשתתפים ואוגדו לקובץ אחד על ידי החוקר ללא שמירת פרטים מזהים של העונים. לאחר מכן הנתונים הוכנסו לתוכנת SPSS ובוצעו בה הניתוחים הסטטיסטיים הנדרשים לטובת בדיקת השערות המחקר ומענה על שאלתו.”

הסבר: ניתן לראות שהפסקה נפתחת בשיטת הדגימה והסבר לגבי אופן איסוף הנתונים. שימו לב שאין כתיבה בגוף ראשון “הסברתי, העברתי” אלא בגוף שלישי “החוקר העביר”. כמו כן בסיום הפסקה יש קישור לפרק הממצאים שיבוא לאחר מכן.

נקודות נוספות 

בחלק זה השאלה שצריכה להנחות אתכם היא “איך אספתי את הנתונים ומה עשיתי איתם”. הכי חשוב לתאר שיטת דגימה נכונה ולציין את שמירת האנונימיות של המשתתפים. בנוסף, אם ביצעתם את המחקר בכמה נקודות זמן שונות או בכמה שיטות (ריאיון + שאלון לדוגמא) עליכם לציין זאת בפרק ההליך. כמו כן, לא בכל עבודה סמינריונית תדרשו לכתוב את המשפט הנוגע להכנסת הנתונים לתוכנת הSPSS. אם אתם לא בטוחים עדיף להתייעץ עם המרצה שלכם.

דגש חשוב לפרק השיטה 

כפי שיכולתם לראות פרק זה הינו די טכני ובעל מבנה קבוע. עם זאת יכולים להיות הבדלים קטנים בתוכן בין מרצים שונים, לכן מומלץ מאוד לשלוח את הפרק תוך כדי העבודה ולקבל פידבק. ככה הם גם יוכלו לעבור על העבודה שלכם, להתרשם ולכוון אתכם והסיכוי שלכם לקבל ציון טוב יעלו משמעותית. גם אם אין לכם שאלה ספציפית אליהם עדיף לשלוח להם את העבודה לפני הגשה סופית כי להימנע מטעויות ועבודה תחת לחץ. רצוי להשתמש בדוגמאות שהובאו כאן למבנה הפסקאות אך להיצמד לדגשים שהמרצים יעבירו לכם.

ממצאים

המטרה של פרק הממצאים היא לאשש או להפריך את השערות המחקר ובעצם לענות על שאלתו. במחקרים כמותיים הוא שונה משאר פרקי העבודה כי הוא מתבסס על מעט מאוד מילים והרבה הצגה גרפית באמצעות טבלאות של הממצאים. באופן כללי הטבלאות מתחלקות לשניים – סטטיסטיקה תיאורית שהיא כל המאפיינים של המדגם ללא הניתוחים הסטטיסטיים. מומלץ לעשות טבלאות נפרדות למשתנים שמיים וכאלו מסוג רווח ומנה בגלל שמוצגים בהם נתונים אחרים (זו בעצם הצגה גראפית של הנתונים שנכתבו בפרק השיטה).  סטטיסטיקה הסקתית – התוצאות שקיבלתם מניתוחים שביצעתם על המשתנים. פה יכללו בדיקת מתאמים, רגרסיות, מבחני T וכדומה. חלק זה הוא לב המחקר ופה תבדקו האם השערת המחקר הייתה נכונה או לא.

שיטת העבודה בפרק זה היא להלן: משפט פתיחה שיתאר מה יהיה בפרק, טבלאות סטטיסטיקה תיאורית והסקתית והצהרה על אישוש/הפרכת ההשערה תוך ציון המובהקות הסטטיסטית. עבור כל טבלה תהיה כותרת מעליה שמציינת את מספרה, אילו משתנים מוצגים בה ומה הניתוח שנעשה.

לדוגמא: “לוח מספר 1: טבלת שכיחויות של המשתנים מגדר ומקום מגורים”. בתוכה יצוינו שם המשתנה והנתונים הרלוונטיים לו: שכיחות ואחוז עבור משתנים שמיים, ממוצע וסטיית תקן עבור משתני רווח ומנה, מקובל לכתוב עד 2 או 3 ספרות אחרי הנקודה העשרונית, אין הבדל ביניהם אך חשוב לשמור על אחידות לכל אורך העבודה. 

כמו כן, צריך לכתוב בטבלה את הקשרים בין המשתנים שנבדקו על פי סולם המדידה שלהם: מתאם פירסון (עבור משתני רווח ומנה), ספירמן (עבור משתני סדר ומעלה) או חי בריבוע (עבור משתנים שמיים). מתחת לכל טבלה בסטטיסטיקה ההסקתית יהיה הסבר על סימון רמות המובהקות. כמו כן, בחלק זה עליכם להסביר במילים את הממצאים בטבלה לפי ניסוח קבוע שתוכלו לדעת לרוב על סמך מצגות ודוגמאות. כמו כן תוכלו להיעזר בניסוחים המופיעים בהמשך הפרק כאן. בחלקו האחרון של פרק הממצאים יהיו הפרכה או אישוש של השערות המחקר וכך יהיה לכם חיבור לפרק הדיון שיבוא לאחר מכן. בטבלאות הסטטיסטיקה ההסקתית אשר נוגעות להשערות המחקר עליכם לציין בפירוש אם ההשערה אוששה (כלומר מתאימה למה שציפיתם) או הופרכה. 

דגש חשוב – לעולם אין להעתיק טבלאות מSPSS-. עליכם ליצור טבלה משלכם בוורד ולהכניס אליה את הנתונים.

דוגמאות לטבלאות SPSS עליהן צריך להתבסס

כעת יוצגו טבלאות SPSS רלוונטיות עבורכם בעבודות סמינריון כמותיות, מהן יש לקחת את הנתונים וליצור טבלה חדשה בעצמכם בהתאם לניתוחים שאתם צריכים לבצע. טבלאות 1 ו-2 נדרשות כמעט בכל סמינריון ולרוב תצטרכו אחת או שתיים נוספות מאלו שבודקות מתאמים רגרסיה. 

סטטיסטיקה תיאורית

טבלה 1: טבלת שכיחויות למשתנה מגדר

 

מגדר
Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent
Valid זכר 213 50.0 50.0 50.0
נקבה 213 50.0 50.0 100.0
Total 426 100.0 100.0

 

טבלה מספר 2: ממוצע וסטיית תקן למשתנה גיל

Statistics
גיל
N Valid 426
Missing 0
Mean 25.2200
Std. Deviation 7.1236

סטטיסטיקה הסקתית

טבלה מספר 3: מתאם פירסון למשתנים גיל ושנות השכלה

 

Correlations
Age of respondent, calculated Years of full-time education completed
Age of respondent, calculated Pearson Correlation 1 -.192**
Sig. (2-tailed) .000
N 426 426
Years of full-time education completed Pearson Correlation -.192** 1
Sig. (2-tailed) .000
N 426 426
**. Correlation is significant at the 0.01 level (2-tailed).

 

טבלה מספר 4: מתאם ספירמן בין המשתנים שביעות רצון מהחיים והשכלת האב (ניתן לראות שטבלה זו דומה לטבלה מספר 3)

Correlations
Happiness of marriage Highest year school completed, father
Spearman’s rho Satisfaction from life Correlation Coefficient 1.000 -.065*
Sig. (2-tailed) . .036
N 426 1040
Father’s education Correlation Coefficient -.065* 1.000
Sig. (2-tailed) .036 .
N 426 2041
*. Correlation is significant at the 0.05 level (2-tailed).

 

טבלה מספר 5: לוח חי בריבוע עבור המשתנים מגדר והיותו של נשאל אזרח המדינה:

 

Chi-Square Tests
Value df Asymp. Sig. (2-sided)
Pearson Chi-Square .031a 1 .860
N of Valid Cases 426

 

טבלה מספר 6: רגרסיה עם המשתנים הבלתי תלויים גיל והשכלה, והמשתנה התלוי שביעות רצון מהחיים

 

Coefficientsa
Model Unstandardized Coefficients Standardized Coefficients t Sig.
B Std. Error Beta
1 (Constant) 80.913 2.496 32.420 .000
גיל .058 .064 .046 .902 .368
education -.037 .912 .002 -.041 .968
a. Dependent Variable: Satisfaction from life
Model Summary
Model R R Square Adjusted R Square Std. Error of the Estimate
1 .045a .020 .003 14.73159
a. Predictors: (Constant), education, גיל

 

ANOVAa
Model Sum of Squares df Mean Square F Sig.
1 Regression 186.502 2 93.251 .430 .651b
Residual 90497.238 417 217.020
Total 90683.740 419
a. Dependent Variable: empathy
b. Predictors: (Constant), education, גיל

דוגמא לפרק הממצאים

ממצאי המחקר כללו הצגה באמצעות טבלאות של משתני המחקר הן הדמוגרפיים והן אלו שחושבו על סמך השאלונים. בנוסף הוצגו גם הניתוחים הסטטיסטים שבוצעו על מנת לבחון את השערות המחקר. 

טבלה מספר 1: טבלת שכיחויות של המשתנה מגדר

משתנה קטגוריות שכיחות (אחוז)
מגדר  גברים = 1 213 (50%)
נשים = 2 213 (50%)
סה”כ 426 (100%)

 

טבלה מס’ 2: ממוצע וסטיית תקן של המשתנה גיל

משתנה ממוצע

Mean

סטיית תקן

S.D.

גיל 25.22 7.12

 

מטבלה מס’ 2 ניתן לראות שהגיל הממוצע של המשתתפים במחקר היה 25.22, כמו כן סטיית התקן הייתה 7.12 כך שגילם של מרבית המשתתפים היה בין 18 ל-32.

טבלה מס’ 3: מתאמים בין המשתנים גיל והשכלה

משתנה גיל

(מתאם)

השכלה

(מתאם)

גיל

(מתאם)

(1) (0.322**)
השכלה

(מתאם)

(0.322**) (1)

 

מטבלה מספר 3 ניתן ללמוד שקיים מתאם חיובי, בינוני ומובהק בין גיל והשכלה כך שככל שאדם מבוגר יותר כך הוא יהיה משכיל יותר r=0.322, p<.01)).

 

טבלה מס’ 4: רגרסיה ליניארית בין המשתנים הבלתי תלויים גיל והשכלה והמשתנה התלוי שביעות רצון מהחיים

משתנה מודל 1
B

(טעות-תקן)

β
גיל 0.058 0.046
השכלה 0.037- 0.002
קבוע 80.913
R2<
שתפו מאמר זה עם חברים

שירותים שעשויים לעניין אתכם

כתיבת עבודה אקדמית
סטודנטים רבים מתעניינים לגבי כתיבת עבודות אקדמיות, מאחר ולא לכולם יש את הזמן, הסבלנות או היכולת לכתוב את העבודות שלהם בצורה עצמאית. יש לזכור כי רוב הסטודנטים נאלצים להתמודד עם עומס משמעותי, הכולל את הצורך לעמוד במטלות האקדמיות השונות, ללמוד למבחנים, לשלב עבודה ולהשאיר מעט זמן לחיי חברה.
מטלות אקדמיות
במהלך התואר הראשון והשני, מתבקש הסטודנט להגיש מטלות אקדמיות במגוון נושאים הקשורים במישרין או בעקיפין לתואר הנלמד. חשיבותן של המטלות הללו היא קריטית, שכן הן מהוות משקל לא מבוטל בשקלול הסופי של הציון בתואר
כתיבת עבודות סמינריון (גמר)
כל סטודנט בתואר הראשון או השני מגיע לאחת מהנקודות הקריטיות בתואר: כתיבת עבודה סמינריונית או בשמה השני, כתיבת עבודה אקדמית. ישנם סטודנטים שמתמודדים עם המחקר / כתיבת סמינריון ללא קושי. יש את אלו שברור להם מה הם רוצים שיהיה כתוב בעבודת הגמר, מהיכן לדלות אינפורמציה לעבודה סמינריונית וכיצד לעבד אותה – ויש אחרים, שמוצאים כתיבת עבודת סמינריון כמעכבת.
ניתוחים סטטיסטיים
כחלק מהתאמת הכותב למטלה הנדרשת, הניתוח הסטטיסטי מתבצע ע``י סטטיסטיקאים/כלכלנים מוסמכים, בעלי ידע מעמיק באקונומטריקה וסטטיסטיקה יישומית ותיאורית.
הכנת מצגת עסקית לסטודנטים, עסקים וחברות
ערכתם מחקר מעמיק, הכנתם עבודה נהדרת ואין ספק שאתם ראויים לתואר הסטודנט המצטיין. כעת, הגיע הרגע בו המרצה שלכם מבקש מכם להעביר את העבודה היפה שכתבתם ולהפוך אותה למצגת ולהרצאה – הכנת מצגת מקצועית? פה אתם מתחילים להילחץ.
פרויקט גמר (הנדסאים)
בתום לימודיו של סטודנט לאחד ממקצועות ההנדסה, הוא מתבקש להגיש פרויקט גמר. פרויקט הגמר ועמידה מוצלחת במבחן ההגנה על הפרוייקט מקנים לו, בסופו של דבר, את תעודת ההסמכה..

מאמרים נוספים

תוכן עניינים

צריכים סיוע בכתיבת עבודה אקדמית?
אנחנו כאן ונוכל להתחיל מיד!

או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם

מומלץ להעלות קבצים מכווצים ומאוגדים בפורמט RAR
דיסקרטיות מובטחת. לעולם לא נמסור את הפרטים שלכם לגורם אחר.
לורם איפסום דולור

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

דילוג לתוכן