כל סטודנט שנדרש להכין עבודה סמינריונית מעוניין שהיא תהיה איכותית, יוצאת דופן, שתקלע בדיוק למטרה, שתכיל מידע רב מרתק וסוחף ושתקיף את הנושא מכל היבטיו. כדי להגיע לתוצאות הללו, יש לבצע הכנה מראש, לחפש מקורות מידע ייחודיים וכך לבדל את העבודה הספציפית כך שלא תהיה דומה לעבודות סמינריוניות אחרות שיוגשו.
הדגשים שיש לתת בכל עבודה סמינריונית היא במציאת מקורות אקדמיים רבים ומהימנים, שיעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטה או המכללה לגבי מספרם של מקורות המידע המוזכרים לאורך העבודה, על פי סדר מסוים, בתהליך מתמשך וברציפות הנדרשת.
תהליך איסוף המידע
השלב הראשון של כתיבת עבודת סמינריון הוא בחירת הנושא של העבודה הסמינריונית וביצוע בדיקה מקיפה על פי מילות המפתח, אילו מאגרי מידע או מקורות מידע אפשר למצוא בעניין זה. ברוב המקרים מילות המפתח מובילות אותנו לספריות של חלק מהמוסדות האקדמיים בארץ. אפשר לציין בין מילות המפתח את שם המחבר או שמה של עבודה ספציפית שידוע לכם שהוכנה בתחום זה כדי לעלות על עבודה איכותית.
גוגל מוצא הכול
בחיפוש יסודי באמצעות מנועי החיפוש השונים ברשת אפשר למצוא מאגרי מידע ובהם כתבי עת אלקטרוניים העוסקים בתחום העבודה הרצוי. מדובר בכתבי עת מאד מקצועיים המכילים מידע משמעותי ומקצועי ביותר שיכול להוסיף הרבה מאד חומר מקצועי בזמן כתיבת עבודות. חלקו של המידע מופץ בחינם וחלקו בתשלום.
Google Scholar
מנוע חיפוש חדשני זה, נבנה במיוחד עבור מקורות מידע אקדמיים והוא מכיל אין ספור מאמרים שפורסמו לאורך שנים רבות. המטרה היא למצוא עבודות שפורסמו בשנים האחרונות כך שהן מכילות מידע עדכני. הסטודנט יכול לקרוא את התקציר המופיע בראש המאמר ועל פיו להחליט אם הוא מעוניין לקרוא את המאמר כולו כך שיעזור לו בהכנת העבודה או שהנושא הספציפי הוא שולי ואינו מתאים לעבודה סמינריונית זו ולכן לא יתבצע בו שימוש.
סטודנטים שיתרכזו בחיפוש נכון של מאגרי מידע יצליחו לשלוף מידע רב מהרשת שיספק להם את רוב מקורות המידע שהם יזדקקו להם בראייה הרוחבית של כל הנושא שעליו הם מעוניינים להכין את העבודה.
חקר עצמי של שאלת המחקר
כדי לתת מענה מקיף לשאלת המחקר, מומלץ לפרק אותה לתתי נושאים שכל אחד מהם הוא נדבך בעבודה הכוללת ויחד הם מהווים פאזל המסכם את כל הנושא. בתוך שאלת המחקר קיימים היבטים רבים אך כותב המחקר צריך לקבל החלטה באילו תתי נושאים ברצונו להתרכז ועל מה הוא רוצה להרחיב. רק לאחר קבלת ההחלטות הספציפיות באילו נושאים פרטניים יעסוק המחקר אפשר לברור את כל מקורות המידע שנמצאו כבר ולהחליט אילו מחקרים רלבנטיים ואילו לא, כדי לצמצם את היריעה.
כיצד לבחור מקורות מקצועיים רלוונטיים?
לאחר איתור המקורות, יש להעריך את מידת הרלוונטיות והאמינות שלהם.
מומלץ לבדוק מי המחברים, האם המאמר פורסם בכתב עת מבוקר, ומהי שנת הפרסום.
בנוסף, יש לוודא שהמקור עוסק ישירות בנושא העבודה ולא רק קשור אליו בעקיפין. קריאה ביקורתית של תקצירים ושל ממצאי המחקר תסייע לכם רבות למקד את הבחירה במקורות המשמעותיים ביותר.
הווה תוך נגיעה בעבר
המאמר כולו סובב סביב חשיבה ותיאוריה מסוימת. העבודה חייבת לעלות את מה שקורה כעת בעניין זה, תוך ציון מה קרה בעבר, מה היו ההתפתחויות ומה היו הסיבות לשינויים הללו. ברוב המקרים שעליהם תתבסס העבודה, המאמר המוביל הוא כמו תמנון וכך הוא נוהג להפנות את הקורא לכמה מאמרים מרכזיים נוספים המדברים על נגזרות שהוסקו מתוך המאמר המוביל.
עבודה הכוללת מידע מכמה מאמרים שונים
המגמה היא לדלות מידע מכמה מאמרים וליצור שילוב מנצח המכיל את כל הנקודות החשובות ביותר מכאן ומשם. אפשר לקלוט מידע ממאמרים מחקריים, מאמרים איכותניים וכמותניים, מאמרים עיוניים ועוד.
מי ששולט היטב בשפה האנגלית כדאי שישלב גם מאמרים שהוא קורא בשפה האנגלית שיפתחו עבורו צוהר חדש למידע שלא הכיר עד עתה המסתמך על מחקרים שונים שבוצעו מעבר לים ואפשר להשוות אותם למציאות הישראלית.